הכל זמני

הַכֹּל זְמַנִּי/שָׁלוֹם לִבְנַת

בַּחַיִּיִם, הַכֹּל זְמַנִּי,

תִּקְּחוּ תָּ’זְמׇּן, 

בְּלִי דְּאָגָה.

אַל תַּגִּיעוּ לָקָצֶה,

אֶת הַגּוּף לֹא לְנַצֵּל.

אִם נִסְתַּכֵּל, לְאָחוֹר,

מָה לַעֲשׂוֹת,

זֶה “עָבַר”,

אׇבָל יֵשׁ הוֹוֶה,

שֶׁזֶּה עַכְשָׁיו.

זֶה הַזְּמַן לִהנות

נַעֲזֹוב, אֶת הַבָּאסָה,

נִחְיְּיְה בְּסַבַּבָּה,

נְחַיְיְּךְ לָעוֹלָם,

גַּם אִם קָשֶׁה,

יֵשׁ תָּמִיד,

אֶת הַחֵצִי הַמָּלֵא,

תַּעֲשׂוּ,

מָה שֶׁלִּיבְּכֶם, אוֹמֵר,

גַּם אִם כָּרֶגַע,

זֶה לֹא מִסְתַּדֵּר.

בַּחַיִּים, הַכֹּל זְמַנִּי,

מִמִּילְיוֹן זְרָעִים,

וּבֵיצִית אַחַת,

אֲנַחְנוּ נִבְחֲרוּ,

לְצאת לְעוֹלָם.

קִיבַּלְנוּ חַיִּים בְּהַשְׁאָלָה,

אָז, בּוֹאוּ נְנַצֵּל,

כֹּל דַּקָּה, בַּהֲנָאָה.

כִּי הַכֹּל זְמַנִּי..

וְאַל תַּגִּידוּ,

אוּפְּס הַזְּמַן עָבַר…

כִּי אוֹתוֹ,

לֹא נִתָּן לְהָשִׁיב בַּחֲזָרָה.

• Original or related creation: מקורית