לומדת ללכת

אֲנִי לוֹמֶדֶת לָלֶכֶת

ופוֹסַעַת בַּחֲשָׁשׁ.

מַבִּיטָה יָמִין וּשְׂמֹאל, 

וְחַיַּי הֵם הַמִּגְרָשׁ.

אֲנִי לוֹמֶדֶת כְּמוֹ יַלְדָּה,

שֶׁרַק פָּקְחָה עֵינֶיהָ.

רֶגַע קָט הִיא אַךְ נוֹלְדָה,

וְרֶגַע אֵם לִילָדֶיהָ.

אֲנִי לוֹמֶדֶת הָעוֹלָם,

מֻרְכָּב מֵרֹבֶד אֱנוֹשִׁי.

וַאֲנִי זֶה לֹא כֻּלָּם,

הַהֶבְדֵּל הוּא בְּנַפְשִׁי.

אֲנִי לוֹמֶדֶת, מַחְכִּימָה,

הָעוֹלָם הוּא בֵּית סִפְרִי. 

בְּלִי סְפָרִים בַּעֲרֵמָה,

נֶחֱשֶׂפֶת אַט אִישִׁיּוּתִי.