את מניחה את ראשך על הכר,
הולכת לישון בציפיה למחר,
נוסעת שוב לארץ החלומות,
מפליגה בין פנטזיות כמוסות
וכשהלילה שוב מחשיך כל סמטה ורחוב
את מרחפת לעולם שכולו טוב.
ואני עדיין ער, כותב לך שיר,
מביט מהחלון המשקיף אל העיר,
מקשיב לנשימות של הלילה החם,
וחש את החורף הולך ונעלם,
וכשהכוכבים מאירים את השמיים השחורים
אהובתי בעולם אחר רוכבת על עננים.
רואה שם את דמותך על המסך
טהורה כמו נשמת תינוק רך,
נוצצת מעליי, מחייכת מלמעלה,
בשמיים אינסופיים מכאן והלאה,
וכשהכוכבים הם עיני הלילה הפקוחות
אהובתי ישנה בטירות קסומות.
היום היא תבוא אליי,
ושוב יזרח אורה עליי
וכשנפרד שוב אכתוב עוד שיר
ואנשום עמוק את ריחה שנותר באוויר,
וכשהלילה מתבהר מבעד לחלונות,
אהובתי בעולם אחר חולמת חלומות.
על אביר רכוב על סוס פאר,
לבן כמו אור הבוקר.
נסיכתי נישאת על כפיי מלכים,
לצלילי נבל ושירת מלאכים.
עד השחר כשתשוב נשמתה,
ממשמרת הלילה של אלוהים,
שוב תפקח את עינייה והשמש באהבה תישק ללחייה.
- מקורית
טהור ומרגש