נְשִׁיקָה מְכַשֶּׁפֶת/ נִירָה פְרַנְקוֹ
בְּצִלְלֵי הַלַּיְלָה,
נוֹכְחוּתוֹ מִתְקָרֶבֶת.
אִישׁ מִסְתּוֹרִין,
עִם עֵינַיִם בּוֹרְקוֹת.
עִם מַגָּע כָּל כָּךְ קָסוּם,
הוּא כּוֹבֵשׁ אֶת לִבָּהּ.
הַנְּשִׁיקָה שֶׁלּוֹ,
עֲדִינָה וּמְתוּקָה
מְכַשֶּׁפֶת מְשַׁנָּה אֶת חַיֶּיהָ.
הַנְּשִׁיקָה שֶׁלּוֹ,
כִּשּׁוּף שֶׁלֹּא יְכוֹלָה
לַעֲמֹד בְּפָנָיו.
הוּא כִּשֵּׁף אוֹתָהּ בְּאַהֲבָה שֶׁהִיא לֹא יְכוֹלָה לְבַטֵּל.
שְׂפָתָיו, שַׁעַר
לְעוֹלָם לֹא יָדוּעַ,
בְּמַעֲמַקֵּי הַחִבּוּק שֶׁלּוֹ,
הַלֵּב שֶׁלָּהּ נָמֵס.
תַּחַת זֹהַר הַיָּרֵחַ,
הוּא הֵטִיל אֶת קִסְמוֹ,
הַהֲגַנּוֹת שֶׁלָּהּ הִתְנַפְּצוּ, בִּזְרוֹעוֹתָיו הִיא נָפְלָה.
עִם כָּל מַגָּע עָדִין,
הוּא מַצִּית לֶהָבָה,
נִשְׁמָתָהּ שְׁזוּרָה בְּנַפְשׁוֹ,
לְעוֹלָם לֹא תִּהְיֶה
אוֹתוֹ הַדָּבָר.
בְּרֶשֶׁת קְסָמָיו,
אִבְּדָה אֶת דַּרְכָּהּ.
מְשׁוֹטֶטֶת אֲבוּדָה,
רְדוּפָה מֵהַמַּגָּע שֶׁלּוֹ,
מֵהַנְּשִׁיקָה שֶׁלּוֹ,
נְשִׁיקָה מְכַשֶּׁפֶת
מַנְגִּינָה מְתוּקָה,
אַהֲבָה מְכֻשֶּׁפֶת
- נירה פרנקו
ביקורות
אין תגובות, עדיין...