העם שלי צריך חיבוק

הָעָם שֶׁלִּי צָרִיךְ חִבּוּק 

הָעָם שֶׁלִּי צָרִיךְ חִבּוּק חוֹמֵל.

נְהַר דְּמָעוֹת שׁוֹצֵף כְּבָר שָׁבוּעַ,

בֵּין זַעֲקוֹת שֶׁבֶר וּבִרְכוֹת גּוֹמֵל

לְאֵם מִתְיַסֶּרֶת בְּאֵימַת גַּעְגּוּעַ. 

הָעָם שֶׁלִּי צָרִיךְ חִבּוּק עוֹטֵף,

לְלֵב שׁוֹתֵת דָּם, פָּצוּעַ.

לִרְגָעִים נִדְמֶה כִּי הוּא הוֹלֵךְ יָחֵף,

עַל רְסִיסֵי אֲבַדּוֹן וְזַעֲזוּעַ. 

הָעָם שֶׁלִּי צָרִיךְ חִבּוּק מְנַחֵם,

הוּא עֵר, זֶה לֹא חֲלוֹם אוֹ תַּעְתּוּעַ.

וּמַלְאָכִים בּוֹכִים עִם כָּל לוֹחֵם,

נָשִׁים וְטַף בִּשְׁבִי פָּרוּעַ.

הָעָם שֶׁלִּי צָרִיךְ חִבּוּק אוֹהֵב,

אֱנוֹשִׁי, בְּתוֹךְ טֵרוּף שֶׁל רֹעַ. 

טִפַּת תִּקְוָה בְּיָם כְּאֵב,

וְאוֹר בְּתוֹךְ עוֹלָם קָרוּעַ.

אור שליו