אֲנִי לֹא אָדָם שֶׁל דָּת / אור שליו
אֲנִי לֹא אָדָם שֶׁל דָּת,
כְּבָר כַּמָּה שָׁנִים טוֹבוֹת.
אֲבָל מֵתָה לִשְׁמֹר שַׁבָּת,
לְהִתְיַחֵד עִם הַמַּחְשָׁבוֹת.
זוֹ אֲנִי הֲבֻבַּת מַרְיוֹנֵטָה
שֶׁהַנּוֹרְמָה מַכְתִּיבָה לָהּ חֻקִּים.
וְגַם כְּשֶׁבִּפְנִים אֲנִי מֵתָה,
הִסְטוֹרִי מַרְקִיעַ שְׁחָקִים.
זוֹ אֲנִי שֶׁהֻרְגַּלְתִּי לִהְיוֹת
יַחְצָנִית כְּזוֹ מְדֻפְלֶמֶת.
לַעֲסֹק בְּתִעוּד חֲוָיוֹת,
מָשָׁל חַיַּי הֵם פִּרְסֹמֶת.
וּבָא לִי לִנְשֹׁם כְּבָר שָׁבוּעַ
לִחְיוֹת אֶת הָרֶגַע וְהַלְּבַד.
לְעוֹרֵר בִּי אֶת הַגַּעֲגוּעַ
לְיָמִים שֶׁל תֹּם שֶׁאָבַד.
אָז אֲנִי לֹא אָדָם שֶׁל דָּת
כְּבָר כַּמָּה שָׁנִים טוֹבוֹת.
אֲבָל מֵתָה לִשְׁמֹר שַׁבָּת,
לְסַדֵּר לִי אֶת הַמַּחֲשָׁבוֹת.



ביקורות
אין תגובות, עדיין...