חולת נקיון

חוֹלַת נִקָּיוֹן /אור שליו

רָאִיתִי אוֹתָהּ, אוֹחֶזֶת דְּלִי ומַגֵּב,
זֵעָה קָרָה מְכַסָּה אֶת מִצְחָהּ.
עֲיֵפָה וּמֻתֶּשֶׁת כְּמוֹ לוֹחֶמֶת בַּקְּרָב,
דִּמְעָה סוֹרֶרֶת בַּסֵּתֶר מוֹחָה.

רָאִיתִי כּוֹחָם שֶׁל לִכְלוּךְ וּרְבָב-
לְשׁוֹלְפָהּ מֵרִגְעֵי מְנוּחָה,
לְהַנְחִיתָהּ לַשִּׁעְבּוּד הָעַצְמִי הַמֻּקְפָּד,
לָאֵזוֹר בּוֹ תָּחוּשׁ בְּטוּחָה.

אַךְ בְּאֹפֶן סוֹתֵר- צְלִילֵי הַמִּקְצָב,
הֲפָכוּהָ לְאָדָם שֶׁל בְּרִיחָה.
מְחַפֶּשֶׂת לָהּ שֶׁקֶט בִּכְלוּב שֶׁל זָהָב,
בְּקִרְצוּף מִשְּׁקִיעָה עַד זְרִיחָה.

וְרָצִיתִי לוֹמַר לָהּ, לִצְעֹק לָהּ בְּקוֹל;
‘הַלִּכְלוּךְ- הוּא בִּכְלָל הַכְּאֵב,
הוּא מַרְאָה מְדֻיֶּקֶת, מוּאֶרֶת, שְׁקוּפָה-
לְמָה שֶׁמִּתְרַחֵשׁ לָךְ בַּלֵּב’.

‘אָז תַּשְׁלִימִי אִתָּךְ, תֹּאהֲבִי אוֹתָךְ כָּכָה,
כִּי כָּל כֶּתֶם הוּא בְּעֶצֶם חוֹמָה-
לְלִבֵּךְ הַשָּׁבוּר הַזָּקוּק לִתְמִיכָה,
חֲסַר הַשֶּׁקֶט, חֲסַר הַשְׁלָמָה’.

‘תַּשְׁלִימִי אִתָּךְ, תֹּאהֲבִי אוֹתָךְ כָּכָה-
עֵת לְהַרְפּוֹת כְּבָר מֵהַלּוֹחֲמָה.
לַעֲטֹף אֶת לִבֵּךְ, לְהַמְלִיךְ אֶת אָשְׁרְךָ,
הֲכִי נָקִי וְיָפֶה לָךְ –
שְׁלֵמָה’.