אני ירושלמי

אֲנִי יְרוּשָׁלְמִּי

לַגּוּר בִּירוּשָׁלַיִם אֵינוֹ עוֹשֶׂה אֶת הַמִּתְגוֹרֵר

כֵיְרוֹשָׁלְמִּי. כֵּיְלִיד יְרוּשָׁלַיִם, רֹב שְׁנוֹת חַיַּי

הֱיוּ בִּירוּשָׁלַיִם, עוֹד לִפְנֵי קוּם הַמְּדִינָה.

רֹב מִשְׁפַּחְתִּי, נוֹלְדָּה כָּאן בִּירוּשָׁלַיִם,

וְאֶת תוֹבַנוֹת חַיַּי, זִכְרונוֹתַי, הֵם כָּאן,

הָאֲווִירָה הַכְּלָלִית בִּירוּשָׁלַיִם, אֹורַח הַחַיִּים

הָעִיר הָעַתִּיקָה, בִּנְיָנֵהָ, הֶהָרִים סָבִיב לָהּ,

וְהַנּוֹפִים הַמִּשְׁתַּקְּפִים מִגְּבוּלוֹתֶיהָ, מֵהַצָּפוֹן

וְהַדָּרוֹם הַמִּזְרָח וְהַמַּעֲרָב, תוֹשָׁבֵיהָ הַמְּגוֹוָּנִים,

הַדָּתוֹת, וּבָתֵּי הַתְּפִלָּה, הַכֹּותֶל וְהָצְרִיחִים

הָמִזְדָקְרִים אֶל עַל. וּבָתֵּי הַחִינּוּךְ וְהַמִּשְׁפָּחָה

שָׂם קִבָּלְתִי אֶת תוֹבַנוּת חַיַּי. כֵּן אֲנִי יְרוּשָׁלְמִּי

אוֹהֵב אוֹתָהּ, אֶת בָּתְיהָ הַיָּפִים הַבְּנוּיִים בְּאֶבֶן

מֵסוּתְתֵ בִּגְווָנִים שׁוֹנִים, בֵנִּיָה לַתִּפְאֶרֶת הַמְּיָוחֶדֶת

אוֹתָהּ מֵהַבִּנְיָינִים בְּרַחֲבֵי הָאָרֶץ. הַקֶּשֶׁר בֵּין הַתּוֹשָׁבִים

הַמִּתְעַצֶּמֶת בְּגִין הַלִּמּוּד, הַתַּעֲסוּקָה, קַבָּלַת הָאַחֵר,

וּמִבְּנֵי הַסְּפּוֹרְט וְהַתַּרְבּוּת בָּהּ, עוֹד לִפְנֵי קוּם הַמְּדִינָה.

לִבִּי בִּירוּשָׁלַיִם, וְגָר בָּעִיר שֶׁבָּנוּ תּוֹשָׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם.

פְּתַח תִּקְוָה, עָבַרְתִּי כְּדֵי לְהַשְׁלִים תִּקְווֹת,

אֲנִי יְרוּשָׁלְמִּי.