נובה-אפס-שבע

כַּמָּה תְּהוֹם זֶה נָמוּךְ
כַּמָּה אָפֵל זֶה חָשׁוּךְ
מְפַשְׁפֶּשֶׁת סָבִיב לְחַפֵּשׂ פָּנָס אוֹ נֵר
מִתְפַּלֶּשֶׁת בַּבּוֹץ אֲבָל כְּלוּם לֹא עוֹזֵר

חַבּוּרוֹת מְכַסּוֹת גּוּף עֵרוֹם
קוֹלוֹת פְּרָאִיִּים בְּכָל מָקוֹם
מְשַׂחֲקִים בְּמַחְבּוֹאִים הַמַּצָּב לֹא מְעוֹדֵד
מִי שֶׁמִּתְחַבֵּא מִתַּחְתַּי וּמִצְּדָדַי הוּא הַשּׂוֹרֵד

וְאָז בָּא הַשֶּׁקֶט שֶׁאַחֲרֵי הַסְּעָרָה
אוּלַי אֶפְשָׁר לְטַפֵּס מִחוּץ לַמְּעָרָה
לִנְעֹל אֶת הַשֵּׁדִים בְּגַן הַחַיּוֹת
לִבְלוֹעַ רוֹק לִזְקֹף קוֹמָה וְלִחְיוֹת

כַּמָּה תְּהוֹם זֶה נָמוּךְ
כַּמָּה אָפֵל זֶה חָשׁוּךְ